Wednesday, July 17, 2019

How Gomez got in a Fight Between House and Grey

על דברים מוזרים שרק אנשים שגם אוהבים בינג'ים של דרמות בתי חולים (מישהו אמר לי השבוע שהאוס זה טראשי וזה מאוד עיצבן אותי אבל סבבה) וגם אוהבים את האלבום ההוא של Gomez (זה שנשמע מאוד בבירור כניסיון להפוך מלהקת אינדי יחסית נישתית למשהו שמשיג יותר השמעות ברדיו אבל את עדיין אוהבת אותו כי הם להקה טובה וגם קיטש הם עושים יפה) יזהו:

אז ל-Grey's Anatomy יש קטע עם פסקולי אינדי די טובים (בסדר, גם מאוד קורצי מיינסטרים) ואחד השירים הראשונים שהם לקחו ומינפו בעונות הראשונות זה שיר מאותו אלבום של Gomez שנקרא "How We Opperate" (רואים מה הם עשו שם? הומור רופאים, יש לזה קהל מסתבר). סבבה. 

עכשיו את "See The World", האלבום מ-2006 של גומז, אני מכירה מאותה תקופה פשוט כי חיטטתי באוסף של אבא שלי, מצאתי את "Bring It On" האדיר מ-1998 (אתם לא מכירים? למה?) ורציתי לשמוע עוד, מתוקף הגיל (16 כזה) ויחד עם זיכרון צלול של הבנה שזה אלבום יחסית מתחנף ורך מאוד, מצאתי הרבה גם בו. הם עושים יפה גם קיטש, נו, שני זמרים ממש דיסטינקטיביים, הפקות ורסטיליות ושירים שכתובים יפה, זה עושה את העבודה. 

מה שאני באה לספר זה שבערך עשור אחרי כל זה (וגם אחרי ימי הבינג' הטובים שלי עם האנטומיה של גריי אבל בלי קשר, זו היתה הפואנטה קודם), הנה אני בשיא הריגרסיה ובבינג' על האוס, מזהה גיטרה אקוסטית מוכרת (וכבר באווירה כי יש להם מלא דמיאן רייס בפסקול) וכשהשירה נכנסת לא נשאר מקום לטעות - Gomez. אותו אלבום, שיר הנושא, רצועה אחת לפני "How We Opperate". קיטשי, מתוק, בול באווירה (כן כן זה האוס, פרק טוב).

מה שמצחיק אותי פה זה שזו לא פעם ראשונה שהתסריטאים של האוס הכניסו עקיצה לגריי וזה בעיקר כיף לדמיין את הפקות הענק האלה משחקות כמו ילדים בהפסקה בבית ספר. התסריטאים בטח חגגו. 

מלא מילים על טריוויה איזוטרית להפליא, איפה עוד אני אכתוב על חרא כזה אם לא בבלוג? (מזל שאף אחד לא קורא את זה).

**במחשבה שניה זה אלבום די מחורבן חוץ משלושת השירים הראשונים, מזל שאני כבר לא בת 16



No comments:

Post a Comment